פרק ב':

מַבָּט כְּלָלִי:

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה" (עמוס ט').

הפרק שלפנינו מספר על התממשות הנבואות המתארות את השממה והעזובה שהיתה בארץ לאורך כל תקופת הגלות ואת התממשות הנבואות המתארות את התהליך הפלאי של התעוררות ושיבת כח האדמה, הפריחה, הפרי והחי בתקופת שיבת ציון בדור האחרון.

בפרק ניתן לראות נתונים מדהימים המצביעים על עליה באיכות ובכמות תנובת הארץ במדדים העולים על רוב מדינות העולם!

מָה בַּפֶּרֶק?

שממת הארץ בתקופת הגלות

"וַתְּהִי אַרְצְכֶם לְחָרְבָּה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה מֵאֵין יוֹשֵׁב" (ירמיהו מד כב).

סיקורים אותנטיים של עדויות ומפות רשמיות מצביעות באופן ברור על עובדת שממת הארץ בכל תקופת הגלות. לא ישוב, לא קול חיים, דממה ושממה מוחלטת. בתחילת המאה ה – 19 ערים כמו חיפה ות"א נראים במפות כשכונות קטנות ודלות. מחוץ לירושלים הקטנה שבתוך החומות אין בתים ואין יושב. תיאורים אילו מדויקים לנבואות הנביאים המנבאים על שממת הארץ בתקופת גלות העם מהארץ – "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה" (ויקרא כו לג).

טבריה 1842 | "וַתְּהִי אַרְצְכֶם לְחָרְבָּה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה מֵאֵין יוֹשֵׁב" (ירמיהו מד כב).

שפע חקלאי

"וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה" (יחזקאל לו ל).

אותה ארץ שהייתה במשך מאות שנות הגלות ריקה ושוממה מתעוררת לחיים בעקבות עלויות היהודים לארץ. שפע חקלאי באיכות ובכמות ובגדילה מתמדת. בפרק גרפים ונתונים חקלאיים המצביעים על תנובה בתחומים רבים: בדגן, בפירות, בירקות, בחלב, בייצור היין ועוד…

הנביא יחזקאל מברך ומסמן לעם ישאל את תחילת הגאולה בתהליך התעוררות הארץ לתת את תנובתה – "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא"  (יחזקאל ל"ו, ח).

כרמים בשומרון | יינות השומרון זוכים פעם אחר פעם בתחרויות יוקרה בינלאומיות

אדמה ומים

"אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם". (ישעיהו פרק מ"א)

הפרק מתאר מהפך מקצה לקצה. את אזורי ביצות הענק שבגליל הצליחו העולים לייבש ועליהם בנו ערים וישובים. על האתגרים החקלאיים הרבים שבאזורי המדבר הצחיחים ענו המתיישבים ביצירתיות ע"י פיתוחי טכנולוגיה פורצי דרך שהובילו את מדינת ישראל לקדמת הבמה בתחומי התפלת מים, חקלאות אורגנית ועוד…

הפרק מתאר חלק מההישגים והפיתוחים הישראלים בתחומים אלו המשפרים ומסייעים למדינות מכל העולם.     

הארת פנים

"וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא ב).

המהפך המשמעותי שהתחולל בתנובת הארץ במאה שנים האחרונות מלמד על הארה מיוחדת של טוב ורחמים הזורחת עלינו בתקופה זו. כחזון הנביא ירמיהו – "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא ב).

 

תבליט ירושלים של זהב | "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד"

סִפּוּר:

אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תרבתו לפני 10,000 שנים את החיטה שאותה אנו אוכלים ברובנו כיום. ככל הנראה זה קרה באזור של צפון מדינת ישראל של ימינו. 

החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה – 19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. אז סברו שהיא שעורה, אבל החוקרים הבינו בדיעבד שזו הייתה חיטת בר. ההבנה שזו החיטה שממנה נוצרה החיטה התרבותית, המבויתת, הפכה למוסכמה. רק כמה עשרות שנים אחר כך, בשנת 1906, לאחר שמדענים וחוקרים רבים חיפשו אותה, הגיע תורו של האגרונום וחוקר הצמחים היהודי, אהרון אהרונסון, לחפשה בארץ ישראל. 

אהרונסון, תושב המושבה זכרון יעקב ובן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מי ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת, היה חוקר צעיר ומוכשר להפליא. מי שבדיעבד יוודע שמו גם כמייסד וראש מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים ועזרה לבריטים לכבוש את הארץ, הקדים את כל החוקרים האחרים ומצא את אם החיטה, בסמוך למושבה ראש פינה. התגלית הזו פרסמה את שמו בכל העולם ועתידו היה מובטח. 

אהרונסון סבר וצדק שגילוי אם החיטה עשוי יקנה לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות המצויות בחיטה, מה שיאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את העמידות של החיטה בפני מחלות ויובש. 

ואכן, הגילוי של אהרונסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד. עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר, להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים. 

בימינו, לאור שינויי האקלים העולמי וההתחממות כדור הארץ, מתגלית אם-החיטה כחשובה עוד יותר. תרומתה משמעותית מאד לחיזוק תכונות חשובות לחיטה שממנה ניזונה האנושות, כמו העמידות שלה בפני מחלות ומזיקים, עמידות לחום, יובש וקרינה ועוד. הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון. 

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' אֱלֹהיךָ".

(עמוס ט')
"וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ" | הריצוף פורץ הדרך שגילו חוקרים ישראלים של גנום חיטת הבר ישמש כמענה מרכזי לאתגר הזנת האנושות במאה ה-21.

פְּסוּקֵי נְבוּאָה:

מקבץ חלקי של פסוקי נבואה המופיעים בפרק,
הפרק ממחיש את התגשמות נבואות אלו.

חורבן ושממת הארץ בתקופת הגלות:
"...גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוִֹים אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתו".
(דברים כ"ט כ"א)
חורבן ושממת הארץ בתקופת הגלות:
וַתְּהִי אַרְצְכֶם לְחָרְבָּה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה מֵאֵין יוֹשֵׁב".
(ירמיהו מ"ד כ"ב)
על ברכת תנובת הארץ לאחר תום הגלות:
"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה"
(עמוס ט')
על ברכת תנובת הארץ לאחר תום הגלות:
"וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם"
(יחזקאל פרק ל"ו)
על ברכת המים
"אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם"
(ישעיהו פרק מ"א)
על ברכת המים
"כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה: וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגָם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם"
(ישעיהו פרק ל"ה, וכן בפרק מ"ג)
הארת פנים
"...וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד"
(ירמיהו ל"א ב')
הקודם
הבא

נְתוּנִים וְעוֹבְדוֹת בְּגְרָפִים:

מקבץ עדויות על שממת הארץ בתקופת הגלות:

"וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ: וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה" (ויקרא פרק כ"ו).

עדויות לשממת הארץ:

לקמן מספר עדויות המצביעות על היותה הארץ שוממה ועזובה בתקופת הגלות בדיוק כפי שחזו הנביאים בנבואתם.

"וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ: וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב  וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה"  (ויקרא פרק כ"ו).

אלפונסו דה למרטין,
שר החוץ של הרפובליקה הצרפתית השנייה (1835):
"מחוץ לעיר ירושלים לא ראינו שום דבר חי, לא שמענו קול חיים... דממה נצחית ומוחלטת שולטת בעירה, בדרכים, בארץ".
וויליאם ת'קברי (על הדרך מיפו לירושלים)
"האזור שומם ואנו נוסעים בין מה שנראה כמפלי מים מאובנים. לא ראינו שום בעלי חיים זזים בין גושי האבנים. בקושי תריסר ציפורים לאורך כל המסע".
בשנת תרי"ז (1857) דיווח הקונסול הבריטי בפלסטינה ג'יימס פין
"הארץ ריקה מתושבים בדרגה רצינית ולכן הצורך הגדול ביותר שלה הוא קבוצה של תושבים".
בשנת תרכ"ו (1866) כותב ו.מ. תומסון
"השממה הזאת כל כך מדכאת. לא בית, לא עקבות של תושבים, אפילו לא רועי צאן, לא מקלים על החד-גוניות המשעממת... רוב הארץ בה נסענו במשך שבוע נראית כאילו מעולם לא הייתה מיושבת או מעובדת. ויש עוד אזורים נוספים, גם כן שוממים".
מארק טווין (1867)
"אין אפילו ישוב אחד לאורך כל הדרך, לא לאורך שלושים מיל לכל כוון. יש שתים או שלש קבוצות קטנות של אהלי בדואים אך אין אפילו ישוב קבוע אחד. ארץ שממה שאדמתה עשירה למדי, אלא שכולה עולה שמיר ושית, מרחב דומם ואבל. יש כאן עזובה שאפילו הדמיון אינו יכול להעניק לה תפארת חיים ומעש. אין זאת אלא שהיא שכוחת אל. מרחף עליה כישופה של קללה ששדפה את שדותיה ואסרה את תעצומות כוחה באזיקים"
הקודם
הבא

תמונות הממחישות את השינוי שחזו הנביאים משממת הגלות לפריחה ותנובה תקופתנו:

"וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ: וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה" (ויקרא פרק כ"ו). 

ביצות, שממה וקדחת (1921) | "בתוך שנים מספר הפך האזור לאחד הפוריים בארץ" (ארכיון ההתיישבות הציוני).
מודעין כיום | "הִנֵּה יָמִים בָּאִים ... וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ... " (עמוס ט')

הֲיָדַעְתָּ?

תפוקת החלב בישראל גדולה משל ארה"ב, גרמניה, רוסיה, וצרפת בעוד השטח החקלאי של ישראל קטן משלהם (ומ- 30 מדינות מערביות נוספות) בעשרות אחוזים.



דווקא האזור המדברי והיובש הפכו את מדינת ישראל למעצמה בפיתוחים בתחום המים. 


ראש ממשלת ישראל וראש ממשלת הודו נוסעים ברכב שמייצר מים מהאוויר.

ישראל מובילה בעולם בניצול מי שפכים ומנצלת כ-86% ממי השפכים לשימוש לצרכי חקלאות.

בלא מעט תוצרים חקלאיים, גדולה התוצרת החקלאית לדונם בישראל בלמעלה מ50% משאר מדינות העולם!