פרק ה':
מַבָּט כְּלָלִי:
"וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת, וְיָשָׁבוּ; וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם". (עמוס ט', י"ג-ט"ו)
הפרק עוקב אחרי היקף הבנייה של הערים ופיתוח התשתיות בישראל לצד הגדילה המשמעותית של כמות התושבים לאורך 100 השנים האחרונות.
פיתוח כבישים ורכבות, צמיחת עיר הבירה ירושלים והשיבה ההיסטורית לחבלי יהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים. כל אילו ועוד הם התגשמות אחת לאחת של נבואות הנביאים המנבאים ומזהים את ברכת בניין הארץ כסימן לגאולת ישראל .
מָה בַּפֶּרֶק?
בניין הערים
וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת (יחזקאל ל"ו, ל"ג)
מספר נבואות מגלות שאחר קיבוץ הגלויות תתחיל בניין הארץ.
שיקום ופיתוח ערים ישנות לצד בניית ערים חדשות והפרחת השממה על ידי נטיעת עצים ושדות.
מדינת ישראל בונה גם ערים ישנות שנחרבו כמו באר-שבע, חברון, צפת וירושלים, וגם ערים חדשות כמו חריש, כרמיאל ומודיעין. כל בית שנבנה בארץ ישראל של היום הוא נבואה שמתגשמת מול עינינו.
הפרק משווה את נתוני הערים בכמות התושבים ובמספר הערים מלפני קום המדינה ולאחריה ומצביע על עליה של מאות אחוזים.
סלילת כבישים
"סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס" (ישעיהו ס"ב, י'):
"ר' ישמעאל אומר: חמשה עשר דברים עתידין בני ישראל לעשות בארץ באחרית הימים". בין שאר הדברים מונה רבי ישמעאל את פינוי הדרכים" (פרקי דרבי אליעזר).
הפרק מציג גרפים המתארים את העלייה בסלילת הכבישים מ – 1960 ועד ימנו. הגרפים מציגים עליה של אלפי קילומטרים של כבישים חדשים כל עשור.
בניין ירושלים
"פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ" (זכריה פרק ב')
הפרק מתאר את התפתחותה של ירושלים בתחומים רבים: בבניה, בעליית הילודה ועליית מספר התושבים היהודים, בניית הרכבת החדשה, בגשרים, מעבר השגרירות של ארה"ב ומדינות נוספות כהכרה בירושלים כבירת ישראל ועוד…
ההתיישבות בהרי שומרון
"עוד תטעי כרמים בהר שומרון" (ירימהו ל"א)
הפרק מתאר את השיבה לאזור יהודה והשומרון דרך מלחמת ששת הימים, ומציג נתונים של צמיחה ולעליה משמעותית בתחומים כגון: הגידול השנתי באוכלוסיה היהודית, העלייה בפריון ביחס לכלל ארץ ישראל, תוחלת החיים הגבוהה ועוד…
בתחרויות בין לאומיות יינות הכרמים של השומרון זוכות פעם אחר פעם במקומות הראשונים באיכות הטעמים ובטיב היין.
"...וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִיבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם..."
פְּסוּקֵי נְבוּאָה:
מקבץ חלקי של פסוקי נבואה המופיעים בפרק,
הפרק ממחיש את התגשמות נבואות אלו.
נְתוּנִים וְעוֹבְדוֹת בְּגְרָפִים:
בניין הערים
הגרף המוצג כאן מראה את העליה בקצב הבניה של הערים בארץ ישראל מ1850 ועד שנת 2000.
ניתן לשים לב לנתון מעניין – היו סה"כ 9 ערים יהודיות מיושבות עד שנת 1900.
"וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת"
בניין הערים
כאן ניתן לראות את הפער המשמעותי בכמות התושבים בערים.
לדוגמא בשנת 1914 היו בחיפה 22 אלף תושבים וכיום 278 אלף פי 100(!). בירושלים היו 48 אלף תושבים וכיום 882 אלף(!) פי 200(!).
הֲיָדַעְתָּ?
בתקופת מלחמת העולם הראשונה באזור נתניה וכרמיאל לא חיו יהודים בכלל. כיום אוכלוסיית נתניה מונה למעלה מ – 200 אלף תושבים.
ירושלים – לפני 100 שנה גרו בה כ-15,000 יהודים, והיום היא מונה כ-650,000 יהודים.
הגידול השנתי באוכלוסיית יו"ש בשנת 2016 עומד על 3.9% לשנה, ובעשור האחרון נרשם ממוצע הגידול השנתי על 4.7% בשנה (163). זהו גידול של יותר מפי שניים מהגידול הממוצע במדינת ישראל, שעומד על 1.9% לשנה.
הגידול המשמעותי של המתיישבים ביהודה ושומרון התרחש בעיקר בשנים הקשות של האינתיפאדה הראשונה והשנייה.
סִפּוּר:
בספר "אוצרות אחרית הימים" (ח"ב) מובא מעשה על הרב מבריסק זצ"ל, רבי יהושע ליב דיסקין, שפעם כאשר שהה בביתו תלמיד חכם אורח, נשמע קול צפירת הרכבת שהחלה באותה תקופה לנסוע לירושלים. שאל הרב מבריסק: מה פשר הצפירה? כשהסבירו לו מנין באה הצפירה, השיב: אהה! כבר מפנים את הדרכים! כבר, כבר, וזמן הגאולה קרב.
הרב מבריסק הסתמך על כך שבחורבן נהרסו הדרכים. כמו שאומר הנביא ירמיהו במגילת איכה (פרק ג') "גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה". בביאת המשיח, לעומת זאת, כל הדרכים ייסללו מחדש. כך מתנבא ישעיהו הנביא (ס"ב, י'): "עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים".